אחדות העם

האדם מונע על ידי מטרות בחיים. המטרות הינן המוטיב המאפשר לאדם להוציא אנרגיה כדי לנוע מהמצב הנוכחי בו הוא נמצא למצב אחר כאשר הוא מרגיש שהמצב הבא טוב יותר עבורו ביחס להשקעה של האנרגיה שיצטרך להשקיע כדי להגיע לשם. 

אחדות העם הינו מושג מורכב המכיל בתוכו מרכיבים שנראים ומורגשים כסותרים אחד את השני ביחס למה שצריך האדם לעשות כדי להגיע להסכמה שאחדות הינה דבר טוב עבורו. לדוגמא, אם אחדות מדברת על מצב שהמדינה צריכה לספק את ההכרחיות לכל אחד מהתושבים, אזי ברור שכל אלה שכרגע יש להם הרבה מעל ההכרחיות יצטרכו לוותר כי המשאבים הינם מוגבלים וגם הדבר יהיה בסתירה להגדרת האחדות. אז כיצד נשכנע את 'המפסידים' שבמצב של אחדות הם ירוויחו משהו שהוא גדול וחשוב להם הרבה יותר ממה שהם מפסידים עתה.

אחדות העם לעיתים באה לידי ביטוי, גם אם לא בצורה מושלמת, כאשר יש איום קיומי על המדינה. במקרים כאלה אנו רואים שכאשר כולם הרגישו שהאיום יפגע בהם ללא קשר למצבם האישי – עשרים, עניים, מכובדים ועוד, אז במצב הזה כולם תרמו את כל יכולתם בכל התחומים ואפילו אלו שהיה ברשותם יותר היו מוכנים לתרום יותר להצלת המדינה או בעצם להצלת עצמם.

קשה למצוא מצבים בהם האדם מסכים לחיות באחדות אמיתית. זה נכון בעיקר במצבים של תועלת אישית התלויה בקבוצה כמו קבוצות ספורט, אתגר קבוצתי כמו טיפוס על האוורסט או אפילו פרויקט משותף בעבודה. המעניין הוא, שבנושא אמונה דתית, אנו מצליחים לראות מוטיבים של אחדות, כלפי הרגשת האלוהים וקיום הטקסים הדתיים. אנשים המאמינים באותה אמונה מוכנים לוותר על הרבה מאפייני חוסר אחדות ולקיים ולהתקיים תחת הנהגה דתית אחת כאילו הם באחדות.

מהמשתמע מכך, שכדי להגיע לאחדות, צריך למצוא 'מוטיב פאוור' מספיק חזק שיגרום לכל האנשים להבין שהשגת אותו מוטיב יביא להם אושר ורווחים הרבה יותר גדולים ממה שהם אמורים להפסיד בפועל או להפסיד בעתיד אם ישארו במצבם הנוכחי. השלם גדול מסך חלקיו.